אחרי תאונת דרכים: החקירה, ההליך הפלילי והתעבורתי וזכויותיכם

החובות במקום התאונה, מתי היא הופכת לתיק פלילי, מה חשוב לדעת לפני חקירה, ואיך ההליך הפלילי משפיע על תביעות הפיצויים.

עודכן לאחרונה: זמן קריאה: כ־5 דקות

בעמוד זה

אחרי תאונת דרכים נפתחים לעיתים כמה הליכים במקביל, וכל אחד מהם מתנהל לפי כללים משלו. חקירה במשטרה עשויה להוביל להליך פלילי או תעבורתי נגד הנהג. בנפרד, נפגעים מגישים תביעות פיצויים, ובעלי רכבים מתחשבנים עם חברות הביטוח. נהגים רבים מניחים שמה שקורה באחד ההליכים קובע את התוצאה בכולם. זה לא בדיוק כך, וההבחנה ביניהם משפיעה על ההחלטות שמקבלים כבר בימים הראשונים.

מה החוק מחייב לעשות במקום התאונה

החובות שונות לפי סוג התאונה:

כשיש נפגע
לעצור מיד ולא להזיז את הרכב, להגיש עזרה ולהזעיק אמבולנס ומשטרה, למסור פרטים ולהודיע לתחנת המשטרה הקרובה.
כשיש נזק לרכוש בלבד
למסור במקום שם, כתובת, פרטי רישיון, פרטי רכב וביטוח, ולפנות את הכביש אם הרכבים מפריעים לתנועה.
רכב שניזוק בלי נהג
להשאיר עליו הודעה עם הפרטים, ולהודיע למשטרה בתוך 24 שעות.

גם נהג שאינו מעורב, ועובר במקום תאונה שיש בה נפגע, חייב לעצור ולעזור. בתאונה קלה, שאין בה נפגעים או שהנפגעים שוחררו בתוך 24 שעות, אפשר לדווח למשטרה באופן מקוון ולקבל אישור לחברת הביטוח. חשוב לצרף את המסמכים הרפואיים לדיווח. לפי המשטרה, דיווח בלי מסמכים רפואיים יסווג כתאונת נזק בלבד, ויש לכך משמעות בתביעות.

מקור: תקנות התעבורה, תקנות 144 עד 146; משטרת ישראל: דיווח מקוון על תאונת דרכים. מקור: פקודת התעבורה, סעיף 64א. חזרה לתוכן העמוד

מתי תאונה הופכת לתיק פלילי

לא כל תאונה מובילה לכתב אישום. השאלה היא אם הנהג הפר חובה, ואם ההפרה גרמה לתאונה. העבירות שנבחנות בדרך כלל:

  • נהיגה בקלות ראש או ברשלנות, או במהירות שמסכנת את הציבור. העונש המרבי הוא שנתיים מאסר.
  • גרימת חבלה ברשלנות, לפי חוק העונשין.
  • גרימת מוות בנהיגה רשלנית. החוק קובע עונש מאסר מינימלי של שישה חודשים, ובית המשפט רשאי לסטות ממנו מטעמים שיפרט. בעבירה זו, וגם בהפקרה, חלה פסילת מינימום של שלוש שנים, אלא בנסיבות מיוחדות.
  • עבירות תעבורה רגילות, כמו אי מתן זכות קדימה או אי ציות לרמזור, כשהן התרחשו בתאונה.

הפרה שגרמה לתאונה עם נפגע או עם נזק לרכוש אינה עוברת למסלול המנהלי החדש של דוחות התנועה. היא נשארת בהליך הפלילי, בבית המשפט לתעבורה. בתאונה עם חבלה של ממש גם אי אפשר לשפוט את הנאשם בהיעדרו, כפי שאפשר בעבירות תעבורה קלות.

מקור: פקודת התעבורה, סעיפים 40, 62(2) ו־64; חוק העונשין, סעיפים 304 ו־341; חוק הפרות תעבורה מינהליות, סעיף 1; חוק סדר הדין הפלילי, סעיף 240.

בנוסף, קצין משטרה רשאי לפסול את הרישיון פסילה מנהלית עד 60 יום בתאונה שבה נחבל אדם או ניזוק רכוש, ובתאונה קטלנית הוא חייב לפסול ל־90 יום, אם יש לו יסוד להניח שיוגש כתב אישום. על הפסילה הזו אפשר לבקש ביטול בבית המשפט לתעבורה.

מקור: פקודת התעבורה, סעיף 47(ה); הרשות השופטת: בקשה לביטול פסילה מינהלית. חזרה לתוכן העמוד

החקירה והראיות

בתאונות עם נפגעים, המשטרה אוספת ראיות מהזירה, גובה עדויות ולעיתים מכינה דוח של בוחן תנועה. דוח הבוחן ודוח השוטר קבילים בבית המשפט כראיה. מי שהוגש נגדו כתב אישום רשאי לבקש לחקור את מי שערך אותם, ובית המשפט ייעתר לבקשה.

בחקירה עצמה, החוק מבחין בין חובה להשיב לשאלות לבין הזכות שלא להפליל את עצמכם. נחקר חייב להשיב, חוץ משאלות שהתשובה עליהן עלולה להעמיד אותו בסכנת אישום פלילי. מצד שני, שתיקה בבית המשפט עשויה לחזק את ראיות התביעה. הודיה קבילה רק אם ניתנה מרצון חופשי. לכן כדאי להבין לפני החקירה מה המשמעות של כל אפשרות.

מקור: פקודת התעבורה, סעיף 27; פקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), סעיף 2; פקודת הראיות, סעיף 12; חוק סדר הדין הפלילי, סעיף 162.

כדאי לשמור כל ראיה שיש בידיכם: צילומים של הזירה ושל הרכבים, פרטים של עדים, ומצלמת רכב אם הייתה. מצלמות אבטחה בסביבה נמחקות לעיתים קרובות אחרי זמן קצר, ולכן כדאי לפעול מהר כדי לאתר אותן.

חזרה לתוכן העמוד

ההליך הפלילי לעומת תביעות הפיצויים

שני העולמות מתנהלים בנפרד, ולפי היגיון שונה:

  • נזקי גוף מפוצים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. האחריות בו מוחלטת ואינה תלויה באשמה. כל נוהג אחראי לנוסעים ברכבו, והנוהגים אחראים יחד כלפי הולך רגל. התביעה מוגשת בדרך כלל נגד מבטח החובה. כשאין ביטוח, או שהנוהג אינו ידוע, אפשר לפנות לקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (קרנית).
  • נזק לרכוש אינו מכוסה בחוק הפיצויים. הוא נתבע לפי דיני הנזיקין הרגילים, ושם שאלת האשם כן חשובה. בדרך כלל התביעה מתנהלת מול ביטוח הרכב או ביטוח צד שלישי.
  • הקשר בין ההליכים: הרשעה פלילית חלוטה קבילה בתביעה אזרחית כראיה לכאורה לממצאים שנקבעו בה, והמורשע יכול לסתור אותם רק ברשות בית המשפט. לכן ההחלטה איך לנהל את התיק הפלילי, למשל אם להודות, עשויה להשפיע גם על התביעה האזרחית.
מקור: חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, סעיפים 1 עד 3, 8, 12; פקודת הראיות, סעיפים 42א ו־42ג.

הטיפול בתביעות הפיצויים עצמן אינו חלק מהשירות שמוצג בעמוד זה. העמוד עוסק בצד הפלילי והתעבורתי של התאונה, ובהשפעה שלו על ההליכים האחרים.

חזרה לתוכן העמוד

מה עושים בימים הראשונים

  1. ממלאים את החובות במקוםעצירה, עזרה, מסירת פרטים והודעה למשטרה, לפי סוג התאונה.
  2. מתעדיםצילומים, עדים, מיקום הרכבים, מצלמת רכב, ושעה מדויקת.
  3. מתייעצים לפני חקירהאם הוזמנתם לחקירה, מומלץ להבין את התמונה לפני שאתם מוסרים גרסה.
  4. בודקים את מצב הרישיוןהאם נפסלתם פסילה מנהלית, ומה האפשרות לבקש את ביטולה.
  5. מדווחים לביטוחלפי תנאי הפוליסה, ומקפידים שהגרסה שנמסרת לביטוח תהיה מדויקת ועקבית.
חזרה לתוכן העמוד

שאלות נפוצות

הוזמנתי לחקירה אחרי תאונה. מה המשמעות?

חקירה היא שלב באיסוף הראיות, ועדיין לא החלטה להגיש כתב אישום. מה שתאמרו בה עשוי לשמש ראיה בהמשך. לכן כדאי להתייעץ לפני החקירה, להבין אילו שאלות צפויות ומה הזכויות שלכם בה.

האחר אשם בתאונה. למה אני צריך לשלם על הנזקים שלו?

בנזקי גוף, האחריות לפי חוק הפיצויים אינה תלויה באשמה. כל נוהג מבוטח בביטוח חובה שמכסה את הנוסעים ברכבו. בנזקי רכוש, לעומת זאת, שאלת האשם היא עיקר המחלוקת.

אם יזכו אותי בהליך הפלילי, האם זה יעזור לי בתביעה האזרחית?

לא באופן ישיר. החוק מעניק משקל ראייתי מיוחד להרשעה חלוטה, אבל לא לזיכוי. ההליך האזרחי בוחן את השאלות מחדש, לפי מבחנים משלו.

הייתה רק פגיעה קלה בפח. האם צריך לדווח למשטרה?

בתאונת נזק בלבד, כשהנהג השני נמצא במקום, החובה היא בעיקר למסור ולקבל פרטים. אם הרכב שנפגע עמד בלי נהג, צריך להשאיר עליו הודעה ולהודיע למשטרה בתוך 24 שעות.

חזרה לתוכן העמוד

מקורות

אם במעורבות בתאונה עלה גם חשד לנהיגה בשכרות, ראו נהיגה תחת השפעה.

המידע בעמוד זה כללי ונועד להסביר את ההליכים. הוא אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו תחליף לבדיקה של הנסיבות הספציפיות שלכם.

הייתם מעורבים בתאונה ואתם מוזמנים לחקירה?

מה שנאמר בחקירה עשוי ללוות את התיק עד סופו. כדאי להתייעץ לפני החקירה, או מיד אחריה אם היא כבר התקיימה.